פגישה א'

מטרות:

צופה ישראלי שיראה את הסרט ירגיש הזדהות עם המתרחש מתוך הכירות עם החברה הישראלית של ימינו.

צופה שגר באזור תל-אביב יוכל גם לזהות חלק מהמבנים בני התקופה שעדיין עומדים על תילם.

צופה שלא מכיר  את תל אביב ולא את ישראל, יוכל להנות מבדיחות הדעת של המתרחש.

מאפיינים של ישראליות:

עקשנות, אלתור, חוסר מחשבה לטווח רחוק, לעצבן את כל מי שמסביב, 

מאפיינים של התקופה:

שמרנות, רשמיות, תמימות

סיפורים ודמויות שכדאי להתמקד בהם:

•  המנהל: הטיפול בבעיית החום באולם, עם מי הורדים.
• השוטר/ים: שיורים במסך כל ערב כי כל פעם מחליפים אותם והם לא לומדים
• הנגנים: התזמורת שבאה כל יום לעבודה למרות שכבר לא צריך אותם.
• השכנים: העצבנים, התלונות לעירייה ומנגד ההצלחה הגורפת של ההקרנות בקולנוע - 

חיבור אפשרי:

מנהל הקולנוע ממלא דלי מים כל ערב ומערבב בפנים בושם ומי ורדים כדי להשפריץ על הקהל המזיע. אחד הדיירים הסמוכים לא מצליח לישון בגלל ריח הבנזין והרעש ומחליט לחבל במתקן. הוא מתגנב לחדר שמאחורי המסך, שם שמורות חביות של בנזין והצנרת של המקום. מגיע סוף הסרט והשוטר התורן שנבהל ויורה על המסך כל ערב, פוגע בטעות בצינור מים שמאחורה. הצינור מתפוצץ  ויש הצפה. השכן החבלן נבהל, כי הכדור חולף על ידו, והוא ממהר לצאת מהמקום. הוא מחכה שכולם יעזבו, ומחליט להתגנב לאולם ולשבור את המנורה של המקרן. ערב לאחר מכן, המנהל נלחץ ומגלה שאין נורות להחלפה, מכיוון שהן תקועות במכס. אין לו זמן ללכת למכס כי הוא חייב לתקן את הבעיה במים, אז הוא שולח את הפסנתרן והכנר שגם ככה לא עושים כלום. הם מגיעים למכס, אבל משהו גורם להתפתות ולעלות לרכבת לירושלים. במקביל לכל זה הקהל מתחיל להתאסף באולם, ומחכה להקרנה. המנהל בלחץ, לא יודע מה לעשות עם המקרן, ואז פתאום מגלה/נזכר שהוא החביא כמה מנורות ליתר ביטחון במחבוא מאחורי המסך. הוא רץ לשם, והחדר מוצף במים, הוא מדשדש בשלולית, לידו אינסטלטור מתקן את הצינור. הוא רץ אל המקרן ומפעיל אותו.  הסרט רץ, הקהל מזיע, המנהל רץ למלא דלי מים, אבל הברז לא עובד, אז הוא חוטף את הדלי של האינסטלטור, שופך פנימה הרבה מי ורדים ועולה למעלה להתיז על הצופים.  הסרט רץ וכולם נהנים.